שמי שי ברמלי, אני בן 41 ובעל עסק קטן שנסגר, נשוי לרופאה ואבא לשתי בנות. בתקופה האחרונה ישבתי מול הפייסבוק קראתי את הפוסטים והתגובות בקבוצות של בעלי עסקים קטנים והבנתי שכמעט לכל אחד מאיתנו יש עסק קטן ליד הבית : בית קפה אהוב, מספרה קבועה או אפילו מכבסה שפותרת את כאב הראש של לכבס ולתלות. כל אלו עומדים כעת סגורים ולא ברור מתי יפתחו שוב.
ניסיתי לחשוב מה יהיה על אותם בעלי עסקים קטנים, עצמאיים ונותני שירות ביום שאחרי הקורונה. איך בעזרת שיתוף פעולה, ישראליות וערבות הדדית נצליח להתרומם יחד ביום שאחרי.

ואז עלה בי רעיון לחבר בין הרצון שלנו כאזרחים לומר תודה לצוותים הרפואיים שעובדים כל-כך קשה תוך כדי סיכון עצמי, לבין שיקומם של כל אותם עסקים קטנים שנסגרו.